פסק-דין בתיק ת"ק 23660-07-12

הרקע והצדדים

1.      התובע הגיש תביעה בעתירה לפיצוי בסכום של כ- 13,400 ש"ח בשל נזק לצמיגי הרכב שרכש אצל הנתבעת 1 ואשר היו לטענתו במסגרת אחריותה של הנתבעת 2.

2.      התובע טען כי התקלה בצמיגים נבעה מתקלה במערכת ההיגוי של הרכב וכי הנתבעת 1 סרבה להחליף את הצמיגים למרות שהתקלה במערכת ההגיוי לא תוקנה על ידה במועד. התובע הוסיף וטען כי הנתבעת 2 טענה כי אלמלא התקלה במערכת ההיגוי לא היתה שחיקה קיצונית בצמיגים ולכן היא אינה אחראית לתקלה. עוד טען התובע כי במהלך החלפת הצמיגים ברכב נמסר לו כי כיוון הגלגלים ברכב אינו תקין ודבר זה גרם לשחיקת הצמיגים מצידם החיצוני. התובע הוסיף וטען כי בשל הפגם בצמיגים נדרש להחליף את הצמיגים על חשבונו, כאשר עלות כל צמיג 1,440 ש"ח בתוספת מע"מ, ולסכומים אלה יש להוסיף את עלות כיוון הפרונט, שכר טרחת השמאי למתן חוות דעת, הפסד ימי עבודה ופיצוי בגין עוגמת נפש.

          התובע צירף לכתב התביעה מסמך "חוות דעת - תחשיב ערך הרכב" שנערכה על ידי שמאי, שם נכתב כי מצא בבדיקה ששני הצמיגים הקדמיים שחוקים "המעיד על התכנסות יתר של המתלה השמאלי" וכי "בהתייחס לשחיקת הצמיגים הקיימים יש לבצע בדיקה וכיוונים מחודשים למערכת המתלים הקדמיים".

 2.     הנתבעת 1 טענה כי התקלה במערכת ההיגוי תוקנה לאחר שהתגלתה, וכי השחיקה בצמיגים אינה תוצאה של תקלה במערכת ההיגוי, או של החלפת מסרק ההגה, או של מערך מתלה קדמי לא תקין ברכב.

הנתבעת 1 הגישה כחלק מכתב ההגנה חוות דעת של מומחה לצמיגים אשר כלל הסבר מקיף על כיוון גלגלים ושחיקת צמיגים וסיכם בקביעה כי אין כל קשר בין העבודות שבוצעו במוסך הנתבעת 1 לאחר שהרכב עבר 1,500 ק"מ לבין הבעיה שנמצאה בצמיגים לאחר שהרכב עבר למעלה מ- 30,000 ק"מ נוספים. 

3.      הנתבעת 2 טענה כי אין כל טענה לפגם בצמיגים עצמם ולפיכך גם אם ישנה בעיה של שחיקה מוגברת, היא אינה אחראית לבעיה או לעלות החלפת הצמיגים.

הנתבעת 2 צרפה לכתב ההגנה חוות דעת של מומחה לצמיגים אשר בדק את צמיגי הרכב, והבהיר כי יכולות להיות סיבות רבות לשחיקה מהירה של הצמיגים וכי במקרים מסויימים הגה פגום יכול לזרז את שחיקת הצמיגים הקדמיים. באותה חוות דעת צויין כי בבדיקת המומחה נמצא ליקוי בצמיג אחורי שמאלי עקב מכה חיצונית.

4.      בדיון לפני העידו התובע, נציג כל אחת מהנתבעות והמומחה מטעם הנתבעת 1.

5.      המחלוקת בין הצדדים מתמקדת בשאלה האם השחיקה המוגברת שנמצאה בכל 4 צמיגי הרכב של התובע נובעת ממחדלי הנתבעת 1 או מנסיבות שאינן קשורות אליה.

  דיון והכרעה

6.      לאחר שהתרשמתי מטענות הצדדים, ראיותיהם, התנהלותם במהלך הדיון ומכלול נסיבות העניין, יש לדעתי  לדחות את התביעה, הכל כפי שיפורט להלן.

7.      כידוע, גם בהליך המתנהל בבית-המשפט לתביעות קטנות נטל השכנוע מוטל על התובע בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה". בנסיבות המקרה דנן לא מצאתי, כי התובע הרים את הנטל הנדרש ממנו, כפי שיפורט להלן.

8.      ראשית, עדותו של התובע לא היתה מהימנה עלי. במהלך הדיון הוברר שהתובע לא דייק (וזו בלשון המעטה) בטענותיו בכתב התביעה, כאשר טען כי נדרש להחליף הצמיגים על חשבונו ועלות כל צמיג 1,440 ש"ח בתוספת מע"מ, ובפירוט הנזקים שנגרמו פירוט התובע כי נגרם לו נזק בשל "החלפת 4 צמיגים (1,880 ש"ח + מע"מ) - 6,681,60 ש"ח". מטענות אלה משתמע כי התובע נאלץ לשלם את הסכום האמור, ובחקירתו התברר כי התובע כלל לא רכש צמיגים אלה אלא צמיגים תחליפיים וזולים יותר. 

          יצויין כי גם לפי חוות דעת שמאי התובע, רק 2 הצמיגים הקדמיים נמצאו שחוקים. למרות זאת דורש התובע פיצוי בגין החלפת כל 4 הצמיגים בלא כל הסבר.

          עוד יובהר, כי התובע לא הציג כל ראיה לכך שבפועל הוחלפו צמיגי הרכב וכמה מהם הוחלפו, או מה היתה העלות הכרוכה בהחלפה זו.

9.      שנית, למרות שהתובע משייך את השחיקה המוגברת והקיצונית בצמיגי הרכב לתיקון הלקוי ו/או המאוחר של הבעיה במסרק ההגה, הרי שאין בחוות דעת השמאי שהגיש קביעה ברורה שיש קשר בין שני הדברים אלא רק כי ישנה התכנסות יתר של המתלה הקדמי - זאת ותו לא. 

10.    התיעוד בו תומך התובע את כתב התביעה אינו מתייחס כלל לעובדה, כי סמוך לפני גילוי השחיקה בצמיגים, כאשר מד המרחק ברכב עמד על 30,000 ק"מ, נבדק הרכב ולא נמצאה כל בעיה בצמיגים.  

התובע גם לא נתן כל הסבר לטענות כי בעיות במערכת ההיגוי לא היו יכולות להביא לפגיעות בכל 4 הצמיגים כמו גם לטענות כי נמצאו פגיעות חיצוניות בצמיגים. יתרה מזו, התובע אף לא ביסס את טענתו לקשר בין הממצא שקבע השמאי מטעמו (קיום התכנסות יתר של המתלה הקדמי) לבין הטיפולים שבוצעו על ידי הנתבעת 1, או בין הממצא האמור לבין השחיקה המוגברת בצמיגים.